ה"ט
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
49600-10-12
05/11/2012
|
בפני השופט:
זגורי
|
- נגד - |
התובע:
ע.א.
|
הנתבע:
א.ה.
|
פסק-דין |
א. הבקשה לצו הגנה:
1. בפניי בקשה למתן צו הגנה שהגישה המבקשת כנגד בעלה - הוא המשיב.
2. בבקשה טענה המבקשת, כי מאז שהגישה תביעת גירושין כנגד המשיב בבית הדין הרבני הוא לא מפסיק לאיים עליה בטלפון, שולח לה מסרונים מאיימים והשיא מבחינתה היה עת ביום 23/10/12 התקשר אליה המשיב והודיע לה שישרוף אותה ואת בני משפחתה וכי ישלח אנשים לפגוע בה. המבקשת פנתה למשטרה והגישה תלונה ולאחר מכן ולשיטתה בהמשך ישיר לאיומים של המשיב, היא הבחינה בדמויות חשודות ליד רכבה בחניית בית הספר וחשדה כי הם אותם אנשים שהמשיב החליט לשלוח אליה כדי לפגוע בה.
3. נוסף לדברים אלה, טענה המבקשת כי המשיב אינו אדם יציב ו/או צפוי ועל כן מכלול הנסיבות והגורמים מדיר שינה מעיניה והיא חשה מאויימת ומפוחדת ביותר מפני המשיב.
4. הדברים נכתבו בתצהיר מפורט שהגישה המבקשת לבית המשפט בצמוד לבקשה וכן נאמרו מפיה הן במסגרת הדיון במעמד צד אחד והן במסגרת הדיון במעמד שני הצדדים.
5. על יסוד כל אלה, ניתן למבקשת צו הגנה במעמד צד אחד בידי כב' השופטת ר. גורביץ' והתיק נקבע בפניי לדיון במעמד הצדדים להיום.
6. יש לציין, כי חרף הוראה מפורשת בהחלטת כב' השופטת ר. גורביץ', בה הורתה למשיב להגיש תגובה תוך 5 ימים לבקשה, הוא לא עשה כן.
ב. הדיון במעמד הצדדים והתרשמות בית המשפט:
7. במסגרת הדיון שנערך בפניי היום, הודיע ב"כ המשיב, כי הוא מתגורר ב *** ואילו המבקשת בעיר *** ועל כן אין לו מה לחפש במקום מגוריה ו/או עבודתה (שבעיר ***). יחד עם זאת, הוא סבר שבקשת המבקשת הינה "הזויה" כלשונו, חסרת כל בסיס ועל כן, עתר לדחות הבקשה ולחייב המבקשת בהוצאות ושכר טרחת עורך דין. גם כאשר הציעה המבקשת, כי יינתן צו הדדי שמכוחו אף היא לא תתקרב למשיב, סירב ב"כ המשיב להצעה ועמד על קיום החקירה.
8. לאור דברים אלה, לא היה מנוס מקיום דיון הוכחות בו נחקרה המבקשת על ידי ב"כ המשיב, כאשר הדיון הופסק פעם אחת בשל העובדה שב"כ המשיב לא אפשר למבקשת להשלים תשובותיה והרים קולו במסגרת החקירה הנגדית.
9. במסגרת דיון ההוכחות חזרה המבקשת על תיאור שיחת הטלפון שהתקיימה בינה לבין המשיב ואשר גרמה לחשוש לחייה. אמנם נוסח הדברים המפורט בדיון שנערך בפניי שונה במעט מהנוסח האמור בתצהירה ובפרוטוקול הדיון במעמד צד אחד, ברם תוכן הדברים ורוחם זהים (בתצהיר ובדיון במעמד צד אחד העידה המבקשת, כי המשיב איים עליה שישרוף אותה ואת משפחתה וישלח לה אנשים שיפגעו בה ואילו בדיון שנערך בפניי העידה, כי אמר לה "
תגידי תודה שאני לא שולח לך אנשים..." וכו').
10. עוד יש לציין, כי במסגרת הדיון הקריאה המבקשת הודעת טקסט ששלח לה המשיב וממנה עולה נוסח מטריד ביותר "
אני לא רוצה רכוש, אני רק רוצה לזיין אותך. מה התחרטת?" (עמ' 7 שורות 28-30 לפרוטוקול).
11. אמנם כן, לא הוצגה בפניי הודעת טקסט ממנה עולה איום מפורש של המשיב על חייה של המבקשת. אך מנגד לא הוגש כל תצהיר של המשיב ולא צורפו הודעות טקסט ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו (דבר שיכול היה להפיג על נקלה החשש מפני המסוכנות הנטענת).
12. זאת ועוד, יש והודעות ו/או מסרים מילוליים שמועברים בין בני זוג מהווים הטרדה לא פחות מאשר איום ונוסח ההודעה שהוקראה על ידי המבקשת בהחלט יכול לתמוך בטענת המבקשת, כי היא שרויה בחשש כבד מפני התנהלות המשיב.
13. במצב דברים זה ובשעה שהמשיב בחר שלא להגיש תצהיר ו/או תגובה ו/או להעיד, לא ראיתי כיצד עדות ודברי המבקשת בדבר האיום הטלפוני שהיא טוענת שהושמע כלפיה מצד המשיב, כורסמו במשקלם ו/או הופרכו כלא היו.
14. התרשמתי מדברי המבקשת, כי הם נאמרו מתוך חשש כן ואמיתי לחייה ולכל הפחות מתוך חשש לפגיעה בפרטיותה.
15. לא מצאתי כל עדות לכך שהמבקשת היא זו שרודפת את המשיב כנטען על ידו ו/או דורשת לראותו במעצר כלשונו. כל מבוקשה היה למנוע מהמשיב להטרידה ולהיות עמה בקשר.
ג. המתווה הנורמטיבי למתן הצו המבוקש:
16. העילות למתן צו ההגנה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991 קבועות בסעיף 3 לחוק זה והינן כדלקמן: